ביוני אשתקד נערך כנס מחזורים של בית הספר אורט בתעשיה האווירית לרגל יום ההולדת ה-50 של המוסד. 3,500 בוגרים, שליש מהם חזרו אחרי השרות הצבאי לעבוד בתעשיה האווירית, וכמעט כל האחרים נקלטו בענף התעופה בישראל, בחברות אל על, ארקיע, אלביט ואחרים.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

במשך שנים הם למדו בשתי מגמות: האחת מכונאות תעופה, והשניה חשמל, אלקטרוניקה ומכשירים. אלו המקצועות המסורתיים של התחזוקה בתעופה הצבאית והאזרחית. בשנתיים שחלפו נוספה מגמה שלישית -מל"טים, ובית הספר המקצועי הזה היה לבית היוצר לטכנאים המאיישים את גפי התחזוקה בטייסות המל"טים/מזל"טים של חיל האוויר.

-

"המגמה השלישית החדשה מל"טים עונה על צורך אמיתי", אומר יהודה חורב, מנהל בית הספר, הנמצא במתחם התעשיה האווירית ליד נתב"ג, "כלים בלתי מאוישים באוויר, ביבשה ובים הם ההווה והם העתיד".

-

המבקר בבית הספר יראה תלמידים הלומדים מקצועות תיאורטיים-עיוניים, כמו מערכות שליטה ובקרה (שו"ב),תקשורת, רובוטיקה, תקשורת לוויינים, מערכות ניווט, הנעה ומנועי כטב"מים. ואילו בשעות אחרות יראה את התלמידים ומדריכיהם לומדים את רזי המל"ט "שובל" או באחת מעמדות העבודה במפעל מל"ט של התעשיה האווירית.

-

מגמת המל"טים, הייחודית במערכת החינוך בארץ, מכינה למעשה את בוגריה לשרת ביחידות המל"טים בצה"ל בתום לימודיהם ואף לעבוד בעתיד בתעשיה האווירית. ההכנה מתבצעת בבית הספר עצמו, בכיתות ט' עד י"ב,ויש הממשיכים לכיתות י"ג וי"ד, בשיתוף פעולה הדוק עם מפעל מל"ט בחברה האם ועם 'מהות', מפעל הדרכה והתיעוד של התעשיה האווירית.

-

בתום לימודיו יזכה הבוגר בתעודת הנדסאי מוסמך. המצטיינים ימשיכו לעוד שתי שנות לימוד ואחרי כן יתגייסו.יהודה חורב: "תלמידינו לומדים את כל המקצועות המקובלים לקראת תעודת בגרות ובנוסף את הפן המקצועי.במשך שנים למדו ועבדו על מנועים של מטוסי בואינג או מנועים של מטוסי חיל האוויר – עתה, במגמה החדשה,הם לומדים לתחזק כלי טיס בלתי מאויישים. מלבד ההיבטים המקצועיים אנו מדגישים בתוכנית הלמודים רכישת ערכים, כמו משמעת, בטיחות, כבוד למקצוע וחשיבותה של עבודה צוות".

-

בשלב מתקדם בלימודיהם מבקרים התלמידים בטייסות כטב"מים בבסיס פלמחים, ומתקיים קשר אמיץ וקבוע בין מפקד הבסיס לבין בית הספר, שמכין את חייליו לעתיד בטייסות המל"טים. כמה ממסיימי הקורס היוקרתי האחרון של מטיסי כטב"מים בחיל האוויר היו בוגרי בית הספר.

-

התלמידים מגיעים מכל רחבי הארץ, לומדים חמישה ימים בשבוע מ-08.00 עד 16.00 אחה"צ, ויש דגש רב על עבודה מעשית במקצוע. בכתה ט' לומדים לימודים כלליים, ואילו בכתה י' נדרש התלמיד לבחור מגמה. תלמידי מגמת מל"טים עובדים ארבע שעות שבועיות בסדנה לימודית במפעל מל"ט של התעשיה האווירית, המייצר את כלי הטיס הבלתי מאוישים מהמשובחים בעולם. בשעות אלו עובר התלמיד לאורך קו של שבע תחנות עבודה ולומד להכיר את כל המערכות של כלי הטיס, כאשר מדריך-חונך צמוד אליו. בסוף התהליך יקבל הסמכה לחתום על עבודה.

-

מפעל מל"ט מפעיל מתקן מיוחד לשיגור והטסת כטב"מים בעין שמר. כתות מגמת המל"טים נמצאים שם לכמה מפגשים במשך השנה כדי ללמוד ולתרגל קבלת מטוס, טיול לפני ואחרי טיסה ותחזוקה של הכלי. אין פלא שכיתת המל"טים מבוקשת מאוד בימים אלו, המועמדים רבים ומתקיים תהליך של מיון קפדני ללימודים במגמה שבה לומדים להכיר טכנולוגיות מתקדמות. בית הספר פתוח כמובן לבנות, אולם עד כה אין בו תלמידות, למרות שאין זה סוד שאחוז גבוה מאנשי מערך התחזוקה של חיל האוויר כיום הוא בנות.

-

המנהל יהודה חורב מסביר, כי בית הספר שייך לרשת אורט ומקיים קשר הדוק עם משרד הכלכלה, וכמובן עם התעשיה האווירית. בשבוע שעבר ביקר שר הכלכלה נפתלי בנט בבית הספר ושיבח את השת"פ הזה בין בית הספר לבין משרד הכלכלה שבראשו הוא עומד. יהודה חורב: "אנו גאים בכך שמגמת המל"טים בבית הספר שלנו מובילה בתחום הלימוד המקצועי בארץ בתחום חשוב זה, ובכך שהתלמיד המצטיין בכתה י"א במגמת המל"טים השנה הוא תושב לוד, בן העדה האתיופית. מגמת המל"טים מקדמת את בית הספר אורט תעשיה אווירית אל חזית הטכנולוגיה".

-

הכתבה התפרסמה באתר iHLS

מאי קצמן, עמרי יהלום, עידו טובינר, אביב עם שלם ועידן מלר, תלמידי מדעים בכיתה ט' בתיכון אורט עירוני ד' במודיעין, עלו לחצי גמר בתחרות הבינלאומית Spirit of innovation עם המצאה חדשנית: הפיכת פסולת פלסטיק משקיות לנייר. שם הקוד - PLAPER. זו הפעם הראשונה שישראל משתתפת בתחרות, שנוסדה בארצות הברית וקרן רמון הישראלית אחראית על ריכוז פעילותה בארץ. מטרת כל קבוצה היא להמציא מוצר חדש שיפתור אחת או יותר מהבעיות הגדולות של האנושות. בתחרות יש ארבע קטגוריות: תעופה וחלל, אנרגיה וסביבה, אבטחה וטכנולוגיית סייבר, בריאות ותזונה.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

מאי ועמרי סיפרו לנו על תהליך יצירת התגלית, מה תחושותיהן להיות חלק מתחרות ייחודית זו ולאן הם מאמינים הם יכולים להגיע.

איך יצרתם את ה-PLAPER?

"דיברנו עם כמה פרופסורים שמבינים בהנדסת פולימרים בשנקר ושאלנו איזה חומר צריך לערבב יחד עם פלסטיק כדי שיהיה אפשר לכתוב עליו. הם אמרו לנו לנסות מינרלים שונים. לפני הוספת החומר היינו צריכים להמיס את השקית וכדי למצוא את הדרך שתוביל אותנו לתוצאה המיטבית ניסינו בשיטת ניסוי וטעייה לשנות את מצב הצבירה של הפלסטיק על ידי חימום בכלים שונים ואידויו כדי שנוכל לעצבו ולרדדו. הגענו לשילוב המנצח של המסה באחד התנורים שנבדקו על ידנו, עם גיר. רידדנו את התערובת שהובילה אותנו לשלב הראשון אליו רצינו להגיע, נייר שאפשר לכתוב עליו עם עפרון ועט וזה הספיק לנו כדי לעלות לחצי גמר. לפני הגיר ניסינו חול וסיבים תזונתיים, אך לא הגענו למרקם והתכונות הרצויות. צריך נייר שיהיה מעט מחוספס שיקלוט את העופרת והעיפרון. עדיין אנחנו צריכים לערוך שיפורים לייצר נייר דק יותר ולמצוא דרכים שהוא יקבל את הגמישות של הנייר. הפלסטיק שהמסנו הוא משקית פלסטיק 'גופיה' כמו שקיות הסופר ולא בקבוק פלסטיק".

מה הייתם צריכים להגיש כדי להגיע לחצי גמר?

"בשלב הראשון היינו צריכים להגיש one-pager המתאר רעיון למוצר טכנולוגי מדעי שיש ביכולתו להשפיע על העולם. מי שעלה לחצי גמר הגיש קונספט טכנולוגי, תוכנית עסקית, תצוגה גרפית של המוצר והעלה סרטון ליו-טיוב על המוצר. ההורים עזרו לנו רבות בכתיבת התוכנית העסקית שהייתה צריכה להיות באנגלית, 4,500 מילים. בזכותם זה לא היה קשה כמו שחשבנו".

עמרי, אתה מאמין שיש לכם סיכוי לעלות לגמר?

"ראיתי באתר את שאר הרעיונות ואני חושב שאנחנו ברמה מתקדמת ופיתחנו את המוצר לשלב מתקדם יחסית. אז כן – בהחלט מאמין שיש סיכוי ואני מקווה שזה יעבוד כמו שאנחנו מצפים. אנחנו צריכים לסיים לפתח את התהליך".

קיים כבר תהליך של הפיכת פלסטיק לנייר, לא?

"קיימת טכנולוגיה שהופכת פלסטיק של בקבוקים, שזה פוליאתילן בצפיפות גבוהה, לנייר אבן. אנחנו הפכנו שקית פלסטיק, שהיא פוליאתילן בצפיפות נמוכה, לנייר מסוג אחר. כך שלפי ידיעתנו ומחקר של מספר ימים לא גילינו המצאה כמו שלנו".

שווה פטנט?

יתכן שיש לכם בידיים פטנט שיכול להשפיע בגדול על התנהלות העולם. אתה מודע לזה?

"רק במהלך הכתיבה הבנו כמה זה יכול להשפיע על העולם. אם זה יעבוד נזכה במימון ונוכל להפוך את העולם לטוב יותר. מישהו בקבוצה כבר חולם על הנפקת החברה שלנו בבורסה. אני מאמין שזה ישנה אותי בצורה עמוקה מאד. אני מנסה פחות לחשוב לזה אחרת זה מעסיק אותי יותר מדי, אני מפחד להתאכזב יותר מדי".

מאי, נושא איכות הסביבה קרוב לליבך?

"לפני כן לא חשבתי על זה יותר מדי, אבל מאז שהצטרפתי לקבוצה חיפשנו נתונים על הסביבה וזה נגע בי. גילינו נתונים משמעותיים, לדוגמא בישראל משתמשים 2.2 מיליארד שקיות בשנה, זה מזעזע… השקית לא מתכלה ויכולה להגיע לכמה נקודות בהן הן מזהמות שטחים פתוחים, פוגעות בבעלי חיים ויכולות אף לגרום למוות ומזיקות לצמחים שלא יכולים לעשות את תהליך הספוט סינתזה ומבזת את משאבי הנפט".

ומה הלאה?

ב-18 במרץ תתקיים הצבעה שפתוחה לקהל הרחב שגם הם ישפטו את הווידיאו, החומרים והפוסטים של הקבוצות השונות. הגמר בארצות הברית יתקיים בחודש אפריל. ועידת החדשנות ביוסטון הינו אירוע השיא של התחרות. משתתפים בו בכירי ממשל, מדענים מובילים ואנשי עסקים מהשורה הראשונה ומעבירים הרצאות המלוות בדיון. הצוותים שעולים לגמר זוכים לשבת מאחורי דלתיים סגורות עם מובילי המשק והתעשיות הטכנולוגיות, קרנות הון סיכון ומדענים אשר מייעצים להם על המיזם.  הצוותים ייהנו מסיורים בנאס"א ומהסדנאות המשפרות את הכישורים העסקיים שלהם, כמו גם את היכולות הטכנולוגיות.

בוועידת החדשנות הפיינליסטים יציגו את המצגת ולאחר מכן יהיה פאנל קצר של שאלות ותשובות מצד השופטים. הצוותים הזוכים יקבלו מימון ראשוני להמשך הפיתוח של המוצר שלהם. (כ-10,000 דולר).  קרן רמון, המייצגת ומרכזת את התחרות בישראל, הבטיחה שגם אם קבוצה ישראלית לא תעלה לגמר הם ידאגו להביא את הקבוצה שבעיניהם מתאימה להגיע ולייצג אותנו בכנס.

הוידאו שהפיקו התלמידים עבור הפרויקט:

הכתבה התפרסמה באתר מודיעין ניוז

דמוקרטיה אמיתית, דורשת יותר משיח בלבד על. השיח להיות מהותי. תרבות הדיון אינה מספקת כאשר הרעיונות המוחלפים בה אינם מפותחים, ברורים או מובנים. פעמים רבות גם מדי אנו וגם הדוברים אלינו מתבטאים בסיסמאות, בהצהרות שלא נלווה אליהן הסבר כגון, "עלינו לפעול כך לשם ביטחונה של המדינה" ומסתפקים לרוב באותן הסיסמאות שאנו מקבלים כתשובה " תאמין, לי אני יודע מה צריך לעשות". לשם ביסוסה של תרבות דיון לנו אל, להסתפק בכך גם. עלינו על וגם הדוברים אלינו, מוטלת החובה להביא הסברים ולתמוך בטיעונינו בנתונים ובדוגמאות. (גב' רינת גרשפלד, העמותה לקידום תרבות הדיון והמנהיגות) מסיבה זאת ועוד, רואה ארגון רוטרי חשיבות בקיום תחרות "הנואם הצעיר" הפונה לילדים ובני נוער ומעודדת אותם לפתח את כושר הביטוי ותרבות הדיבור.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

לתחרות שנערכה במהלך חודש ינואר נשלחו שלוש תלמידות מאורט גוטמן נתניה, אשר ייצגו את בית הספר בכבוד.

בסוף הערב הארוך, בו נאמו כעשרה תלמידים מבתי הספר היסודיים ועוד שש תלמידות מהתיכונים בעיר, זכו שתיים מהן:

• אלמוג אלפמון (י'8) זכתה במקום הראשון – נושא הנאום: אומרים "לא!" לאפליית נשים בישראל.

• נעה כוהנים (י'8) במקום השלישי – נושא הנאום: "גזענות" – לא במדינה שלי!

תודה לאינה ספיבק, מחנכת הכתה, על בחירת התלמידות המקסימות לתחרות.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

רשת אורט באמצעות "אורטוב" מזמינה אתכם לצפות בתחרות המירוץ לאורט שמתקיימת על גבי הפייסבוק של אורט. עוד לא חברים שלנו? זה הזמן לעשות like!

בתחרות, יתבקשו קבוצות התלמידים המתחרות לבצע משימות שונות, כולן על גבי הפייסבוק.

מה היה לנו עד עכשיו?

כל הקבוצות הצטלמו עם מדי הקבוצה שלהם, ושיתפו אותנו. הנה רק חלק מהמתמודדים:

Image may be NSFW.
Clik here to view.

נבחרת אורט יד ליבובית נתניה

Image may be NSFW.
Clik here to view.

נבחרת אורט בוסתן אל-מארג'

Image may be NSFW.
Clik here to view.

נבחרת אורט נוה שרה הרצוג בני ברק

Image may be NSFW.
Clik here to view.

נבחרת אורט פסגות

לא רואים כאן את קבוצת בית הספר שלכם? כנראה היא נמצאת בפייסבוק! כל הקבוצות כאן

המשימה החדשה שקיבלו הקבוצות: לצלם כמה שיותר תלמידים (בתמונה אחת) מחזיקים שלט שעליו כתוב "מזל טוב לרשת אורט לרגל חגיגות 65 שנים

-

מי תהיה הקבוצה שתצליח לצלם הכי הרבה תלמידים? המשיכו לעודד את הקבוצות בפייסבוק שלנו!

תפקיד: מורה ורכז מגמת אדריכלות באורט בנימינה "המגמה הטובה ביותר במזרח התיכון" ב-14 שנים שאני מרכז ומוביל.

-

תיאור תפקיד: לחשוף את תלמידי המגמה לנושאים כמו תורת הבניה, יסודות התכנון האדריכלי ואת שפת האדריכלות בכלים דיגיטאלים מתקדמים וכן בכל הנושאים הייחודיים למגמה באורט בנימינה: חשיפה לתחום של בניה ירוקה וסוגיות בנושא שימור המורשת הבנויה. אנו מובילים את תלמידינו להתמודד עם תהליכי תכנון דרך נושאים אקטואליים הקרובים לליבם. תפקידי הוא גם להוביל את צוות ההוראה להוראה מקצועית ועדכנית, ולזרוע בתלמידים את הרצון והתשוקה להמשיך הלאה בתחום האדריכלות וההנדסה. תמיד חשבתי שמורה טוב חייב גם לעסוק בתחום שהוא מלמד כדי להיות מעודכן ועכשווי.

-

פז"ם באורט: מלמד באורט 27 שנים וכל שנה מתרגש מחדש, בתחושה שזו השנה הראשונה.

-

איך הגעתי לאורט: המנהל המיתולוגי של אורט בנימינה בן ציון פנסו ז"ל, שניהל את אורט בנימינה במשך כ-30 שנה ואף היה מנהל שלי כתלמיד (כן הבנתם נכון, אני בוגר אורט בנימינה), פנה אלי בבקשה ללמד בבית הספר את נושא עיצוב הפנים וקונסטרוקציה. כך הגעתי מגבעתיים פעם בשבוע ללמד, ברכבת שפעם לא הייתה מהירה כמו היום. וכך עברו להן השנים ומיום אחד של הוראה נשאבתי להוראה במשרה מלאה.

-

מה אני עושה כשאני בא למוסד האורטי: עובר דרך המזכירות וחדר המורים, מברך את המזכירות והמורים בבוקר טוב והולך לכיתה ולחדרי לארגן אותם לקראת יום הלימודים.

-

עוד משהו עלי: במשך כל שנות ההוראה שילבתי פרקטיקה מקצועית במשרדי המתמחה בבנייה צמודת קרקע ולימודים/ השתלמויות באופן רציף, כך שמגמת אדריכלות באורט בנימינה הייתה תמיד עדכנית בכל תחום – אם בדרכי הוראה מגוונים ואם בתחומים חדשים של נושאי מיקוד ייחודיים כמו שימור המורשת הבנויה ואדריכלות בת קיימה (מה שבפי העם קרויה אדריכלות ירוקה).

מתחילת האורטיאדה המתקיימת ברשת אורט, תלמידי מגמת אדריכלות אורט בנימינה זוכים באופן רצוף במקומות הראשונים ברשת והישגי הבגרות במגמה גבוהים בכ-20% מהממוצע הארצי.

עם זאת הזכייה המשמעותית ביותר בעיניי היא הקשר הרציף שעדיין יש לי עם תלמידיי לשעבר. רבים מהם המשיכו בלימודי האדריכלות, כאדריכלים מהנדסים מעצבים ומרצים, מעדכנים ומשתפים אותי. הם כבר לא ילדים, הם בעלי משפחות ואני גאה בהם מאוד.

-

חשוב לי שתדעו: שמהות ההוראה מבחינתי זה לפתוח חלון הזדמנויות לתלמיד ולעזור לו לגלות את כל נפלאות האדריכלות תוך גילוי ומיצוי יכולותיו.

בית ספר אורט סלאמה שואף לשיפור מתמיד בקשר בין ההורים לתלמידים. לשם כך התקיים ערב הורים ביום ה 30.1.14 בו השתתפו גב' נועה צוק – מנהלת מערכת החינוך במועצה, תמי נוביק – מנהלת השירות הפסיכולוגי, שרון סודרי – מנהלת מחלקת השירותים החברתיים, וקבוצת עו"ס ופסיכולוגים שהנחו את ההורים על ההתמודדות עם הקשיים שנתקלים בהם והצעת פתרונות לכך.

_

Image may be NSFW.
Clik here to view.

-

נועה צוק, מנהלת מערכת החינוך במועצה, דברה על השותפות בין בית הספר להורים, ובקשה לחזק את הקשר בין בית הספר לקהילה לטובת הילדים. בסוף הערב המאמן אשרף קורטאם, אשר בא מתחום הקוצ'ינג העביר הרצאה על סודות ההצלחה וניהול הזמן.

-

ההיענות הרבה של ההורים לערב זה מסמנת את המקום החשוב שחינוך ילדיהם תופס בחייהם. ההיענות אף מראה כמה תהליך זה נצרך, וכי דרך הפעולה של בית הספר בקיום ערבים מסוג זה, אכן תורמת לתקשורת בין ההורים לילדיהם. דבר זה נראה בפועל כאשר בסוף הערב הורים בקשו להמשיך ולארגן ערבים תרבותיים חינוכיים כאלה בעתיד והבטיחו להגיע לכל המפגשים.

-

מנהל ביה"ס מחמוד סואעד, ברך את ההורים, דבר על חשיבות הנושא והביע תודה לכל ההורים שבאו להשתתף במפגש זה, ולגורמים שסייעו לביה"ס להצלחת היום: למועצה אזורית משגב, למשרד החינוך לרשת אורט וכמובן למארגנים. בית הספר מבטיח להמשיך ולפעול לטובת התלמידים וההורים וקהילת בית הספר.

התמחות בתוך המגמה המדעית הנדסית.

נושאי הלימוד באווירו-חלל מתחלקים לשלושה תחומים:

1. אווירונאוטיקה
2. טילים וחלל
3. אסטרונומיה, אסטרופיסיקה, קוסמולוגיה

בתי ספר שהמקצוע נלמד בהם:

• ביאליק,
• תעופה-וחלל,

לאחרונה התקיימה בבית הספר התיכון ע"ש נעמי שמר גן – יבנה, תחרות סייבר ראשונה מסוגה, כחלק מסבב ארצי בחלק מהתיכונים שבמסגרת מגמת סייבר. התחרות היא יוזמת חיל המודיעין ויחידת המודיעין 8200 כחלק ממערך הסייבר בצה"ל, ואותה ניהלו אנשי היחידה. המשתתפים בתחרות היו תלמידי כיתות י"א ו-י"ב הלומדים במגמת הנדסת תוכנה – סייבר. המנצחים ישתתפו בתחרות "אלוף האלופים" הארצית

Image may be NSFW.
Clik here to view.

התחרות מבוססת על משחק חלליות. על כל קבוצת תלמידים לנצח את שאר הקבוצות במשחק. עד כאן הכל נראה רגיל ופשוט, אך את המשחק לא משחקים ומתפעלים אנשי הקבוצה בזמן אמת, אלא קוד מחשב ('בוט') שחיברו הוא שמבצע את פעולות המשחק במקומם אל מול הקודים של הקבוצות האחרות.

בשעות הבוקר התכנסו תלמידי כיתות י"א ו-י"ב, מורי מגמת מחשבים ואנשי הצוות שניהלו והעבירו את התחרות. תחילה הסבירו את מהות היום ומטרתו העיקרית – ליהנות! לאחר מכן, הבהירו את חוקי המשחק, אופן השימוש ותפעולו.
לאחר מכן ניגשו כל הקבוצות אל המלאכה – התפזרו למחשבים שבשתי המעבדות, התחילו להבין את המשחק ולכתוב את ה"בוט" (הקוד שמשחק במקום השחקנים) הראשון שיתמודד מול שאר הבוטים.
מדי שעה עצרו את העבודה, התכנסו חזרה למעבדה אחת, וצפו בתוצאות המשחקים שבין כל הבוטים של הקבוצות. כל שלב שימש לשיפור הקוד ולהפקת לקחים כדי להגביר את סיכויי הזכייה בסבב הבא.

היום המותח והמהנה הסתיים לקראת השעה 17:00. יש שיחשבו שהיה זה יום ארוך ומתיש, אך לדברי המשתתפים והצופים התחושה היתה כאילו חלפה חצי שעה בלבד מרגע שנפתחה התחרות.

במקום הראשון זכו חברי הקבוצה מאור בן זקן, חי בנימין, ערן הופמן ודור גולן, שכינוים היה קבוצת "hazak!!!". בהמשך השבוע והשבוע הבא, לאחר שיסתיימו כל התחרויות בתיכונים הנבחרים בארץ, ייתמודדו כל המנצחים מכל תיכון בתחרות "אלוף האלופים".

"לאורך כל התחרות, מהמפגש הראשוני ועד המפגש המסכם, היו לצידנו במסירות רבה אנשי חיל המודיעין שארגנו את התחרות וכמובן מורי המגמה הייחודית שסייעו במהלך העבודה: אנטולי פיימר ומרגלית גולקרוב. הם עזרו לנו בכל שלב ובל בעיה שנתקלנו במהלך העבודה, והיו מאוד סבלניים לשאלותינו. ללא ספק הם עשו עבודה מדהימה בניהול התחרות והוסיפו רבות להנאתנו ביום הזה", מספרים התלמידים ומוסיפים: "התחרות הייתה מהנה, מרגשת ומרתקת גם יחד. היא הביאה אותנו לאמץ את המוח וגם לחשוב "מחוץ לקופסא". התחרות פיתחה ושיפרה באופן משמעותי את הקשרים בין חברי כל קבוצה ובין הקבוצות והביאה לגיבוש התלמידים בעזרת עבודת צוות ועזרה הדדית בין כולם. כמו כן, פיתחה כושר מנהיגות בקבוצה, ניהול עבודה, לקיחת אחריות, עבודה עם זמנים, מחשבה יצירתית ועוד במקומות נוספים שיסייעו לנו רבות גם בעתיד בכל תחום שהוא".

בשנים האחרונות פועלת באורט חצור תכנית שנקראת "רואים רחוק" בה משתתפים תלמידים מכיתות ח' עד י'. מטרת התכנית היא לפתח את תכונות המנהיגות של המשתתפים ולתרום לקהילה. כאחת מהמשתתפים בפרויקט זה אני יכולה להעיד שהעבודה בתוך הקבוצה היא עבודה מחייבת ואינה קלה כלל, אך שווה זאת ברגע שרואים את התוצר.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

בשנה הראשונה, פגשנו את יובל, מקים הפרויקט, אדם יוצא דופן, בעל רעיונות גדולים שהסביר לנו את מטרת הפרויקט. לאחר מכן פגשנו את המדריכים המקסימים שלנו, שהיו "מכינסטים" מהמכינה בכפר הנשיא. בהתחלה לא היינו מגובשים ולא ידענו מנהיגות מהי. אך לאט לאט למדנו לעבוד יחד, למדנו מתי להוביל ומתי לזוז הצידה ולתת לאחר לעשות ככל יכולתו. במהלך השנה שיחקנו משחקים, למדנו ועשינו פעילויות שונות שמטרתן הייתה לגבש את הזהות שלנו כקבוצה ולתת ליחיד מקום לבטא את עצמו בתוך הקבוצה.

בסיום השנה הראשונה היינו כבר מגובשים יותר ומחוברים רגשית למדריכים בצורה בלתי רגילה כך שהעזיבה שלהם (גיוס לצה"ל) הייתה עצובה ולא קלה לקבוצה. הם נתנו לנו המון, לימדו אותנו וגיבשו אותנו לקבוצה שנתנה מעצמה את כל מה שיכלה וסיימנו עם פרויקט מוצלח למדי למען השכבה.

אותם תהליכים התרחשו גם בשנה השנייה, הפעם עם מדריכים אחרים מדהימים לא פחות. הפרויקט גדל ובמקום פרויקט מצומצם בבית הספר יצאנו לעזור בבית החולים זיו בצפת.
השנה, זוהי השנה השלישית לפרויקט, חברנו לתכנית גדולה יותר הנקראת "מנהיגות עסקית צעירה", תכנית הבאה לפתח מנהיגות עסקית בקרב בני נוער על מנת ליצור יזמים צעירים שיובילו לשינויים חברתיים.

מדי שנה מחפשים תלמידי שכבת י' במסגרת המחויבות האישית אפיקי התנדבות במסגרות שונות בקהילה. השנה החליטו בביה"ס התיכון "אורט נעמי שמר" בגן יבנה לפתוח מרכז למידה בו הבוגרים חונכים את הצעירים – תלמידי שכבה י' הם החונכים לתלמידי החטיבה.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

החונכים הם תלמידים שנבחרו והומלצו על ידי מחנכי הכיתות ועברו הכשרה על ידי רכזת ההתנדבות בבית הספר עדי אביסריס. מרכז הלמידה פועל מדי יום ראשון בסוף יום הלימודים, על בסיס השעה השביעית והשמינית. מרכז הלמידה הולך וצובר תאוצה וכבר עתה ניתן לדווח על קשרים חמים, מרגשים ומרתקים שנרקמים בין החונכים מכיתה י ' לחניכיהם הצעירים. התלמידים החונכים מספרים על שיחות טלפוניות ואמצעי קשר שונים שהם מקיימים עם החניכים שלהם מחוץ ומעבר לשעות הלימודים.

בבית הספר כבר מדווחים על שינוי שניכר בבטחון האישי של רבים מהתלמידים הנחנכים. בתלמידים תלמידים שבמפגשים הראשונים היו שקטים ונחבאים אל הכלים, משדרים בטחון ונינוחות כללית גבוהים יותר.

מסבירה מנהלת בית הספר פנינה גלס: "תלמיד בכיתה ז' שמכיר תלמידים משכבת י' ונמצא עמם בקשר אישי ושוטף רוכש ביתר קלות תחושה של שייכות לבית הספר, תחושה של ביטחון מוגבר. בית הספר הופך למרחב חיובי ללמידה. בין התלמידים נוצר חיבור מיוחד שקשה ליצור בין תלמיד לאדם מבוגר. זהו כוח אדיר ובעל עוצמה רבה כאשר מצליחים לממש אותו. אין לנו ספק בדבר ערכו המוסף של המרכז שמופעל על ידי תלמידים, הרבה מעבר לתמיכה הלימודית כשלעצמה".

ביוני 2003 יצאה לדרך באורט קרית מוצקין תכנית ייחודית לתיעוד זכר השואה באמצעות מפגשי תיאטרון בין דוריים, של ניצולי השואה עם תלמידי בית הספר. התכנית קמה ביוזמת עזרא ועירית דגן ובניהול אגודת אשל ובשיתוף עירית קרית מוצקין. לאחרונה הועלתה ההצגה "מכאן לשם ובחזרה" על ידי ניצולי שואה ועשרה תלמידי חטיבת "רבין" באורט קרית מוצקין.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

בכל יום ראשון במהלך שנת 2013, נפגשה קבוצה מיוחדת במינה. הקבוצה מנתה שמונה עשר חברים שטווח גילם נע בין 14-90: שמונה מבוגרים, ניצולי שואה מהקהילה ועשרה בני נוער תלמידי כתה ט' מחטיבת אורט "רבין" שמאד רצו לדעת כאן ועכשיו, מה היה שם ואז.

במהלך המפגשים שמעו הצעירים את קורותיהם של הניצולים, התרגשו מיכולת הישרדותם והתפעלו מהיצירתיות ומדרכי ההתמודדות של הניצולים במצבים בהם נראה היה שאבדה כל תקווה. כוחה של האהבה ובמיוחד אהבת החיים קיבלו משמעות חדשה. במפגשים אלה נוצרו קשרים מופלאים. אנשים נפתחו זה אל זה ושיתפו בחוויות מן העבר וההווה. כמו כן עלו זיכרונות וחוויות של התלמידים ממלחמת לבנון השנייה, 2006 וההזדהות היתה רבה.
מתוך סיפורים אלה נולדה ההצגה "מכאן לשם ובחזרה".

חברי קבוצת תיאטרון עדות, שחוו את תלאות המלחמה, במהלכה ולאחריה, אזרו אומץ וכוחות נפש וסיפרו את סיפוריהם שעובדו לקולאז' של תמונות המתרחשות במקומות שונים ובזמנים שונים כאשר המשותף לכולם הם החוויות הקשות במלחמה. הסיפורים מתארים ניתוק מהבית, מסעות מתישים בתוך אירופה וממנה לארץ ועד לחוויות הקליטה בארצם החדשה. הסיפור נכתב מבעד לעיניהם של ילדים שחוו את מחירי המלחמה ותלאותיה. ערב ההופעה היה מרגש במיוחד, והביא את סיפורי עדות הניצולים דרך עיניהם של הילדים.

רשת אורט, ותלמידי אורטוב שותפים בהקמת מיזם תקווה. מיזם תקווה הוא הגוגל החברתי הראשון בישראל ומטרתו לחבר בין כל מי רוצה לתת, כל מי שצריך עזרה, כל מי שרוצה לעזור וכל סוגי האינפורמציה שחשוב לדעת. אתם מוזמנים להצטרף.

מיזם תקווה פועל בשיתוף אורלי וגיא

אתר המיזם

לפייסבוק של המיזם

ועוד קצת על המיזם, מיוטיוב:

צילום ועריכה – מור דגן / הפקה – הילה שגב, צוות אורטוב
תודה מיוחדת לארגון הבוגרים והמתנדבים – למנהלת אסנת ליבנה ולמזכירת הארגון ברכה נגר

סרטונים ופעילויות נוספות ל-"שבוע אורט" ניתן למצוא באתר אורטוב – Ortov.ort.org.il

הזורע חטים – דואג לשנה, הנוטע עצים – דואג לשנים, המחנך נפשות – דואג לדורות". (יאנוש קורצ'אק)

חגיגת יום הולדת 65 שנה לאורט ישראל מהווה גורם מזמן להעמקת גאוות ההשתייכות לרשת של כל חבריה: תלמידים, בוגרים, מנהלים, מחנכים ועובדי מינהל – על הישגיה הנפלאים של הרשת, שהכשירה במהלך שנות פעילותה כ-600.000 בוגרים המשולבים במשק המודרני, בתעשייה עתירת הידע, בצבא ובאקדמיה.

הרשת שהחלה מבית-ספר אחד ביפו (שעבר לסינגאלובסקי בתל-אביב) – הפכה להיות הרשת החינוכית הגדולה והמובילה בישראל, שמאגדת בתוכה למעלה מ-200 מוסדות חינוך – בתי -ספר ומכללות – משלומי וחצור בצפון ועד ערד, ירוחם ונוה-מדבר בדרום. הרשת משרתת – מדי שנה בשנה – אוכלוסייה של כמאה אלף תלמידים – צעירים ומבוגרים כאחד – הבאים מכל מגזרי החברה בישראל: יהודים (חילוניים, דתיים וחרדים), ערבים, דרוזים ובדוויים.

נאמנה לדרכה, מניפה הרשת בנחישות, בגאון ובעקביות את דגליה המרכזיים בתחום החינוך הערכי ובתחום החינוך הטכנולוגי-מדעי, מתוך חתירה בלתי נלאית למצוינות במשמעות של חינוך איכותי לכלל אוכלוסיית התלמידים, למיצוי מלוא יכולותיהם וכישוריהם ולמתן אופק הולם לצמיחתם האישית ולקידום ניעותם החברתית-כלכלית.

דגלי הרשת אמורים להוות עוגן מצפני לכלל מערכת החינוך במדינת ישראל, כדי להבטיח את חוסנה הערכי, הכלכלי והביטחוני של המדינה, שערכיה יהיו מושתתים על עקרונות הצדק, המוסר והערבות-ההדדית, ברוח המקורות: "כל ישראל ערבים זה בזה". (שבועות ל"ט)

חדשנותה של הרשת, יוזמותיה וכוח-היצירה הגלום בה – הצעידו אותה לפסגות והנחילו לה הוקרה והערכה רבה של קברניטי החינוך ושל ראשי המשק, התעשייה וצה"ל.

עם הפנים לעתיד – אל לנו לשבת על זרי הדפנה! האתגרים הניצבים לפתחנו צריכים להניע אותנו למקסום מרבי של יכולותינו, כדי שהדור הצעיר המתחנך ברשת יהפוך את ישראל למדינת מדע וטכנולוגיה מצטיינת שמושתתת על ערכים מוסריים וחברתיים.

מנהלי המוסדות, הצוותים החינוכיים ועובדי המינהל – בשדה ובמטה – אשריכם שזכיתם לעצב את שירת-החינוך של אורט ישראל! הצלחת הרשת ושגשוגה הן הודות לעשייתכם המסורה והיעילה, ועל כך מצדיעה לכם הנהלת הרשת ומחזקת את ידיכם על עבודתכם הנפלאה.

בהוקרה ובתודה,

צבי פלג
מנהל-כללי

מקור התואר "נשיא" הוא בתקופת בית המקדש, בה הוא ניתן לראש הסנהדרין, המוסד השיפוטי הדתי העליון.

הנשיא במדינת ישראל כיום מכונה גם "האזרח מספר אחת". תואר זה ניתן לו לא בכדי. המחזיק בתפקיד זה מתקבל בכל מקום כאזרח הראשון והמייצג של המדינה, או אם תרצו הפנים והשער למדינת ישראל. וכך הם מרבית תפקידיו- ייצוגיים בעיקרם. עם זאת, לנשיא ישנה השפעה משום היותו גורם המייצג את כלל העם וסמל לאחדות לאומית. לכן, תפקיד זה מושך אליו אישיים רבים הרוצים להיות במעמד חשוב זה, בדרך כלל כתפקיד המשקף את פסגת הקריירה שלהם. אז מי יהיה הנשיא הבא?

Image may be NSFW.
Clik here to view.

כתר הנשיא

במדינת ישראל המשטר הדמוקרטי הוא מסוג פרלמנטארי, כלומר בית המחוקקים הוא המוסד העליון בו יושבים נבחרי העם ומתוכו נבחרת הממשלה והעומד בראשה הוא ראש הממשלה. לממשלה נתונות סמכויות הביצוע במדינה, מכאן שתפקיד הנשיא במדינה הוא ייצוגי וסמלי בעיקרו, להבדיל ממשטר נשיאותי בו הנשיא הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת. מוסד הנשיאות עומד מעל רשויות השלטון ואינו חלק מהן.הוא מייצג את המדינה כלפי פנים וכלפי חוץ. תפקידיו מוגדים ב"חוק יסוד נשיא המדינה" ונגזרים גם מחוקי יסוד נוספים, ולמרות שמרבית תפקידיו הם ייצוגים, מיוחסת להם חשיבות רבה. מוסד הנשיאות נתפס כמוסד ממלכתי,(של המדינה כולה ולא של קבוצה מסוימת), בלתי תלוי, המייצג את הערכים עליהם ישנה הסכמה במדינה. אישיים רבים מעוניינים לכבוש את כתר הקונצנזוס ולהיות נאהבים על ידי כל העם. עם זאת יש גם המסתייגים ואומרים כי חשיבותו פחותה מתועלתו.

חשיבות והסתייגות

את תפקידיו של הנשיא ניתן לחלק בגדול לשניים: תפקידים ייצוגים המוגדרים בחוק, אך אינם נושאים את שיקול דעתו, ומטרתם לתת תוקף רשמי לפעולות שהתקבלו על ידי רשויות השלטון וערכם הוא סמלי. בין תפקידים אלה ניתן למנות:"הכתרת" בעלי התפקידים כמו שופטים, מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל, חתימה על כל חוק שמחוקקת הכנסת, חתימה על אמנות בינלאומיות שאושרו בכנסת, קבלת כתב אמנה של דיפלומטים ממדינות אחרות המכהנים בישראל ושל דיפלומטים ישראליים הנשלחים למלא תפקידם במדינות אחרות ושאושרו על ידי משרד החוץ.

חלק נוסף של תפקידים ייצוגים שאינם מוגדרים בחוק, כגון: כיבוד בנוכחות והענקת חסות למפעלי תרבות וספורט, הענקת פרסים לאזרחים מצטיינים, קיום קשרים עם ראשי המגזרים השונים באוכלוסייה וקירוב לבבות ביניהם, ייצוג המדינה בפורומים בינלאומיים כולל קיום קשרים עם ראשי מדינות אחרות וקבלתם בישראל, טיפח קשרים עם יהדות התפוצות.

סוג אחר של תפקידי הנשיא הם תפקידים שיש בהם שיקול דעת, והם מתחלקים לשלושה נושאים: הענקת חנינה לעבריינים או הקלה בעונשם, היענות או אי היענות ליוזמת ממשלה לפזר את הכנסת ותפקיד הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת לאחר בחירות חדשות או הצבעת אי אמון.

רוב תפקידיו של הנשיא הם ייצוגים, חלקם מוגדרים בחוק וחלקם אינם מוגדרים בחוק. המחלוקת העיקרית לגבי מוסד זה מתקיימת סביב תפקידיו הייצוגים שאינם מוגדרים על פי חוק, משום שהם נתונים לפרשנות רחבה מצד הנשיא וזהו המקום בו הוא מכניס את אופיו וצביונו לבית הנשיא. ישנם נשיאים אשר משתמשים בפלטפרומה של מוסד זה על מנת לקדם את האידיאולוגיה שלהם ולהביע את דעתם בנושאים שונים, ולא פעם מתגלעים ויכוחים ועימותים עם בינם לבין רשויות השלטון. הממשלה אמנם על פי חוק חייבת לדווח לנשיא במהלכיה המדיניים אך אין מקובל שהוא יהתערב בניהול ענייני המדינה. המתנגדים למוסד הנשיאות אינם מעוניינים במעורבותו הפוליטית של הנשיא.

המתנגדים החריפים יותר טוענים כי את מרבית תפקידיו הייצוגים של הנשיא יכול למלא יושב ראש הכנסת, אשר מחליפו גם במקרים של נבצרות זמנית מלקיים את התפקיד. בכך, לטענתם ניתן גם לחסוך מדי שנה עשרות מיליוני ₪ על תקצוב מוסד זה.

לעומת זאת, התומכים בהישארות מוסד זה מצדדים גם הם בתפקידיו הייצוגים בעיקר, אך ממקום של דמות ציבורית מאזנת וניטראלית עד כמה שניתן, וסמל למשותף והמאחד את כלל האזרחים, הנחוץ כל כך בחברה הרב גונית כמו החברה הישראלית. דמות אשר תהווה עבור הציבור מקור להשראה וכבוד.

הבחירות לנשיא

הבחירות לנשיאות מדינת ישראל לא נעשות ישירות על ידי העם, להבדיל מהבחירות לכנסת. הנשיא נבחר על ידי נציגי העם בכנסת, הם חברי הכנסת, (בבחירות חשאיות, ברוב מוחלט של מעל 61 חברי כנסת). עם זאת, להבדיל מממשלה אשר מקבלת את אמון הכנסת לפעול, הנשיא אינו נושא באחריות כלפי הכנסת מאחר והוא גוף בלתי תלוי.

הנשיא מכהן תקופת כהונה אחת בת 7 שנים והוא בעל חסינות המעניקה לו הגנה מפני העמדה לדין פלילי במהלך כהונתו בלבד. עם זאת, על פי "חוק יסוד הנשיא", הכנסת יכולה להעביר נשיא מכהונתו ולהביא לסיום תפקידו בהצטברות של כמה תנאים, כגון: התנהגות לא הולמת של הנשיא, רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת ומתן אפשרות לנשיא להשמיע את קולו.

הבחירות לנשיאות הן קרב של יוקרה בין המפלגות השונות. למרות היותו של המוסד גוף ניטראלי ואין לו הרבה תפקידים שיש בהם שיקול דעת הוא נתפס כגוף בעל השפעה.

בבחירות הקרובות הבאות עלינו לטובה עולים כמה שמות בולטים למועמדים לנשיאות, רובם בעלי ותק רב בשירות הציבורי, כחברי כנסת ושרים לשעבר וביניהם: פואד בן אליעזר, דוד לוי, דליה איציק וראובן ריבלין, כולם פוליטיקאים ותיקים. עם זאת, חשוב לציין כי אין חוק שמחייב את המועמד לנשיאות להיות בעל עבר פוליטי. בהתאם לכך, מדי מערכת בחירות לנשיאות עולה בידי רבים הקריאה למינוי נשיא בעל רקע שונה כגון: איש רוח,תרבות, מדען או שופט בדימוס. למעשה, כל אזרח ישראלי ראשי להיבחר לנשיאות בתנאי שלפחות 10 חברי כנסת יתמכו במועמדותו.

איחולים לנשיא

כיום מכהן בבית הנשיא מר שמעון פרס, הנשיא התשיעי למדינת ישראל. איש עטור שבחים ועשייה ענפה וארוכת שנים למען המדינה. הוא נחשב מבין הנשיאים האהודים ביותר שהיו במדינה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ וההסכמה לגביו היא רחבה. אין עוררין על כך שקיבל עליו תפקיד זה בכבוד ובזכות. האיש ממרום גילו (90!) עדיין פעיל ונמרץ ונאחל לו עוד שנים רבות של עשייה. ככל הנראה מדובר בתפקיד הרשמי האחרון אותו הוא ימלא כעובד מדינה ושליח ציבור, אך בוודאי לא האחרון בקריירה. ניתן לצפות כי מר פרס ימשיך לתרום מזמנו, קשריו וניסיונו למדינת ישראל בדרכים ומסגרות שונות גם לאחר שיפרוש בקיץ 2014 מבית הנשיא ויפנה את מקומו לנשיא מדינת ישראל העשירי. בוודאי נזכה לראותו בחיים הציבוריים עוד זמן רב ונאחל לו אריכות ימים ובריאות.

תלמידי אורט גוטמן נתניה הלומדים את מקצוע הכימיה 5 י"ל מכיתות י'- י"ב השתתפו בכנס עירוני שהתקיים לראשונה בנתניה.(ב-17/2/2014). הכנס נערך ביוזמת קרן רוטשילד- ויצמן, המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ובחסות האגף לחינוך על-יסודי בעיריית נתניה. את הכנס כיבדו בנוכחותם מפמ"ר כימיה ד"ר דורית טייטלבאום, ראש מנהל חינוך בנתניה ומנהלי בתי הספר התיכוניים שתלמידיהם השתתפו בכנס.

Image may be NSFW.
Clik here to view.

הכנס התחיל בהרצאתו של ד"ר רון בלונדר ממכון ויצמן על ננוטכנולוגיה ושימושיה ביומיום.

במהלך יום הכנס התקיימו במושבים מקבילים, מפגשים אינטראקטיביים בין התלמידים מבתי הספר השונים.

עשרה מתלמידי אורט גוטמן הציגו, בכבוד גדול, מיזמים /פרויקטי חקר בתחום הכימיה והביוטכנולוגיה ונחשפו למיזמים של עמיתיהם מבתי הספר האחרים.  בין הפרויקטים של התלמידים: התעשייה הפטרוכימית בים המלח, פרויקט הביוטק על שימוש באלמוגים כביואינדיקטורים, התפלת מים, שימוש באצות כביופילטרים. בנוסף, התקיימו שתי הרצאות העשרה על ידי מומחים, בתחומי המחקר העכשווי בתחום הננוטכנולוגיה.

בסיום הכנס שמעו התלמידים את הרצאתו של ד"ר גרגורי שוסטר מהטכניון על ננוטכנולוגיה ו"האף האלקטרוני": מכשיר שיוכל 'להריח' מחלות ובכך לעזור לאבחן סוגי סרטן שונים ומחלות שונות על ידי נשיפה אחת של החולה לתוך המכשיר.

התלמידים נהנו מיום שכולו כימיה, ולדברי אחת התלמידות :"לא ידעתי שבנתניה יש כל כך הרבה תלמידים הלומדים כימיה בהיקף של 5 י"ל".

אני תקווה שהכנס העלה את חשיבותו של מקצוע הכימיה ויותר תלמידים מבינים את הקשר והרלבנטיות שלו לחיי היומיום שלנו.

* ד"ר שרית ברגר היא מורה לכימיה באורט גוטמן נתניה, יזמה את השתתפות התלמידים בכנס. רויטל ריבקין היא תלמידת כיתה י' במגמת כימיה אשר השתתפה בכנס

המשך שנת לימודים פורייה ובטוחה, בהצלחה בלימודים! זהו עמוד תרגול לשעת חירום, מקווים כי לא נצטרך להשתמש בו!

לשיעורים נוספים